אלעזר שטרן:
ככה. יושב פה מהבוקר סגן רמטכ"ל, מנכ"ל משרד הביטחון, ואתה ככה מדבר אליו.
אלעזר שטרן:
זו בעיה שלך, ואני לא מוכן לדבר, תודה. אני אמצא את ההזדמנות שלי לדבר. אני מוותר על זכות הדיבור.
ינון אזולאי:
תודה, אדוני היו"ר. קודם כל, רק התייחסות קצרה. כולם אמרו, עודדו, מה שהיה אתמול עם הבן שלי, בדרך כלל אני לא מכניס את חיי האישיים לתוך חיי הציבוריים, רק להגיד דבר אחד. זה חשוב שישמעו, זה מסר ישירות לפלג. מי שחושב שירתיע אותי מלשבת פה בוועדה ולהביא חוק שמסדיר את מעמדם של בני התורה מצד אחד, ומצד שני, מי ...
ינון אזולאי:
עכשיו לגופו של החוק, ואתן התייחסות לדברים שעלו פה בסעיפים ממספר חברי כנסת. נאמר פה גם לפי מה שהיועצת המשפטית, קראתי את הסקירה שלה, הייתה קודם כל שאלה אם זה יחול על כלל האוכלוסייה או לא. אגב, אני חושב שזה צריך לחול על כלל האוכלוסייה.
מקודם דיברו פה שיש בשנת 2023 למעלה מ-13,000 משתמטים, שככל הנראה רוב...
ינון אזולאי:
לא, משה טור פז, לא. אם דרור רוצה, אין לי בעיה. משה טור פז, דיברת היום כמה פעמים, תן לי גם אני לדבר. יום שלם לא דיברתי, אתה יודע, בשבילי זו מסירות.
דרור גרנית:
לא, לא, לסעיף החנינה כפי שהוא מכונה פה. ראשית, עד שאדם מגיע לכדי השתמטות, והסביר את זה קודם אביגדור, זה לא מהיום למחר. יש תהליך שלם שהצבא עובר מולו. הוא פונה אליו, ומתקשר אליו, ומזמין אותו.
דרור גרנית:
רק בסופו של תהליך לא קצר בין כמה וכמה חודשים וכמה וכמה ניסיונות פנייה, מגיע הצבא לאמירה שאומר, עשיתי את כל מה שאפשר, האדם הזה אינו משתף איתי פעולה, אשר על כן הוא הגיע לסטטוס משתמט. כל התהליך הזה לא החל אלא לאחר פקיעת החוק, כלומר, אחרי יוני 2023.
ינון אזולאי:
כן, שמה ציפית שיקרה אז כשפוקע החוק? כשבית המשפט אומר, תחוקקו חוק?
דרור גרנית:
בית המשפט אמר את זה עוד בשנת 2017. אנחנו לא התחלנו את התהליכים האלה שהתגלגלו.
דרור גרנית:
רגע, בסדר, אבל להפך, אנחנו כמדינה, כפרקליטות וכצבא וכמשרד ביטחון, הגשנו פעם אחר פעם אחר פעם, אני חושב שהיו איזה 20 או יותר בקשות לבית המשפט, שאמרו, אנא דחה את כניסת בית המשפט לדין לתוקפו מ-2017 עד 2023. ב-2023 החוק פקע מתוכו פנימה, וכבר לא יכולנו לבקש את זה. אז על כן אני רוצה להגיד שכל ההליכים של הב...
דרור גרנית:
שתיים, גם אז הם לא קרו מיד, אלא אנחנו אמרנו, הצווים שניתנו קודם לכן ממשיכים ועומדים בעינם, כל אחד מהם עד תום תוקפו לפי הסעיף של, אני לא זוכר אם זה 23 או 24 לחוק הפרשנות, אז הם עמדו בתוקפם, ולכן היה עוד פרק זמן שאפילו אחרי שהחוק פקע אנחנו לא התחלנו את ההליכים שמבשילים כדי השתמטות מיד. ושלוש, גם אז עש...
דרור גרנית:
מה שאני רוצה לומר, זה לא שהגרזן הורד, ומהיום למחר הסטטוס המשפטי השתנה, ובום, הורדנו עליהם את הגרזן והפכנו אותם למשתמטים. זה לא האירוע. בפסק הדין של 2017 שניתן, וגם אחר כך שב ואושש בפסיקה שניתנה בשנתיים וחצי האחרונות, בהקשר של ענייננו, קבע בית המשפט שהוא החיל כצו ביניים בהתחלה, ואז הוא השאיר אותו כחל...
ינון אזולאי:
ולכן אני פחות מסכים איתך. ואני רק אחזור ואומר שוב, בית המשפט, בעקירת גוש קטיף שהייתה שם, אנשים עברו עבירה, ידוע, עברו עבירה, אף אחד לא אמר שהוא לא עבר עבירה. אגב, עבר עבירה ביודעין שהוא עושה עבירה וכל מה שצריך. בית המשפט בסופו של דבר החליט, לאחר מספר שנים, שצריך לתת להם את החנינה, או אולי פחות ממספר...
ינון אזולאי:
סליחה, המחוקק, ובית המשפט לא פסל. תודה רבה שבית המשפט לא פסל, זה כבר הישג, אתה צודק, זה דיוק נכון. אתה צודק, המחוקק החליט. טוב מאוד שאמרת את זה. על מה? על עבירות שבוצעו בפועל. פה מה שקרה, זה שאתה מצייר את זה, שמ-2017 כל פעם נדחה ונדחה, נעשו מאמצים גם בכנסת הזו, וראינו עוד פעם ועוד פעם שניסו להעביר ח...
ינון אזולאי:
כי הוא לא התחיל, ההשתמטות שלו היא רק לאחרונה, כמו שאומר דיקשטיין, שכל יום עולה.
ינון אזולאי:
לא, מתי שהוא נקרא משתמט. אני יודע את התהליך. בסופו של דבר קרה משהו. המדינה לא השלימה את התהליך שהיא הייתה צריכה לעשות, או הכנסת לא עשתה את זה. אבל הכנסת היום באה ועושה את זה, וכשהיא עושה את זה, היא אומרת, יש תיקון שצריך לעשות בו. כי גם בית המשפט מבין שלא מציאותי לקחת את כל ה-84 או 106 אלף, כל אחד לש...
מירי פרנקל-שור:
כן, אבל אתה רק צריך לומר על ההתנתקות, גם בית המשפט עומד על זה בפסק הדין, על הנסיבות המאוד מאוד מיוחדות, שכל העבירות עברו שם. הוא מדבר על אירוע חריג, חד פעמי.
ינון אזולאי:
גם פה זה אירוע חריג, ביום אחד עוצרים לכולם את הדח"ש שלהם. ועל האתיופים למשל, אני לא יודע גם אם הגישו על זה בכלל, אבל עובדה שהכנסת מחליטה.
מירי פרנקל-שור:
הכנסת צריכה להחליט, אבל צריך באמת לראות את הנסיבות. אי אפשר רק לנתק ולבוא ששם הייתה העבירה וחננו אותה. צריך להבין את כל המכלול, את הנסיבות.
יעקב אשר:
לכן צריך גם לדבר על המכלול, בכל מקום צריך להסתכל על המכלול.
ינון אזולאי:
זה בדיוק מה שאמרתי, שזה לא בדיוק, ואפילו פה זה חמור יותר, שבן לילה.
ינון אזולאי:
שם האדם לעצמו, באישי, עשה את העבירה. פה המדינה הפכה את כולם בן לילה, כביכול.
משה טור פז:
ינון, זה מה זה קשה לומר את מה שאתה אומר.
ינון אזולאי:
החלטה בבית המשפט. בית המשפט אמר, אני עכשיו אומר שמעכשיו אין יותר דח"ש.
מטי צרפתי הרכבי:
בית המשפט אומר 25 שנה. מתי התחיל הדיון הזה? זה התחיל עוד מזמן, 20 שנה.
ינון אזולאי:
ולכן, המדינה צריכה לקחת את האחריות עליה, וכשהיא מחזירה את זה, כשהיא מחוקקת חוק, בחוק עצמו, היא צריכה להביא גם כן את נושא החנינה. היא מבינה, וגם את מבינה, וגם אתה מבין, ש-100 אלף לא יבואו לכם למחרת, ולכן אתם רוצים להביא משהו.
יעקב אשר:
לא רק זה, זה גם יכול לחבל בתהליך עצמו. זה ברור לכולם.
ינון אזולאי:
אחר כך אמרו, איך אנחנו יודעים שאותו אחד באמת למד את 45 השעות, או את 40 השעות? הביאו דוגמה מאיזה שופט, כן ליהדותו או ליהדותו. קודם כל, פה אנחנו אומרים שאותו אחד צריך להצהיר, והישיבה מצהירה עליו, שבאותה תקופה הוא היה באותו מעמד. אותו מעמד זה בעצם, לצורך העניין, ישב ולמד בישיבה, שהיא נמצאת ברשימת הישיב...
אביחי אברהם בוארון:
כמו שאמר סולברג אתמול, אם לא נאמין לתצהירים שמובאים בפנינו, לאן אנחנו באים?
ינון אזולאי:
הייתה חברת כנסת שאמרה שתהיה תקרה של מספר ישיבות. מי שאומר דבר כזה, הוא לא מכיר את העולם. מה זו תקרה של מספר ישיבות? ואם מחר אני נעשה ראש ישיבה ופותח על פי כל הנהלים, והייתה תקרה של 1,000 והייתי 1,001, אז לא ייתנו לי להיות ישיבה? הציבור גם גדל. הרי מקודם דיברו פה על נתונים שהציבור גדל, אז מה פה שתהיה...
ינון אזולאי:
אני אגיד לך את האמת, לא רציתי להגיד שזו את. לא רציתי שתרגישי לא נעים.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אני בסדר גמור. אני חושבת שצריך חינוך, כמו שמחנכים את הילדים שלנו.
ינון אזולאי:
אבל את באה ואומרת, אני רוצה לחנך לך את הילדים שלך כמו שאני רוצה בישיבה שלך. זה אני לא מוכן.
ינון אזולאי:
אין מה להקצות, כי זה לא המקום. זה כמו שאני אבוא ואגיד לך, אני רוצה בחינוך של הילדים שלך שתקצי כל שבוע בשבת, שעה שהם שומרים שבת, ואני לומד איתם גמרא.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, אבל אתה יכול לבקש ממני שילמדו גמרא בתיכון. אני אגיד לך, סבבה. אנחנו לומדים, אתה מבין?
אלון שוסטר:
ינון, רק שאלה בהקשר הזה. אני רוצה לאתגר אותך באפשרות של להציג את האופציות. לי זה נשמע כמו המינימום כשאומרים ממש לא לחנך. נניח שלא מדובר על חינוך. תחשוב על הילדים שלך, שבאים ומציגים להם את האופציה הזו של שירות. עכשיו, אני מבין את הקושי, אבל הצגת התמונה.
ינון אזולאי:
אבל מציעים להם, שולחים להם את הצו הראשון עם תמונה, אמור להיות בחיל האוויר, תמונות יפות.
ינון אזולאי:
אגב, אם היית שואלת אותי למשל, הייתי אומר לך, לא, למה את שולחת? הרי כרגע הילד הזה אמור להגיע לישיבה במסלול מסוים, למה את שולחת לו את זה? אבל את לא שואלת אותי ושולחת, לא את, הצבא. אני עכשיו לא בא ואומר לך, אל תשלחי לו את זה. את שולחת את זה והוא מקבל. אבל כשאת רוצה לבוא ולהגיד לי, אני רוצה להיכנס למוסד...
ינון אזולאי:
אוריינטציה, הבנתי אותך. אני בא ואומר, חלק מהציבור שבסופו של דבר מגיע, אגב, הוא לא יגיע גם בגלל החינוך הזה. הוא לא שמע על זה מהחינוך, אלא הוא יודע שבסופו של דבר הוא כרגע לא לומד, הוא החליט שהוא רוצה לעבוד, החליט שהוא רוצה לעשות משהו אחר, הוא אומר, רגע, לפני זה אני הולך לתת את מה שאני יכול בצבא. וזה מ...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, זה שיישארו חרדים זה ברור, אבל אם תשאל אפילו את סגן-אלוף דיקשטיין, אתה תראה שיש למשל תיכונים מסוימים שאחוז הגיוס לקרבי, מוטיבציה, לקצונה, הוא גבוה, בעוד שיש תיכונים אחרים, אני מדברת בכלל, שהאחוז בהם הוא נמוך יותר. וממה זה נובע? זה נובע מזה שהתיכון הספציפי הזה, או הרשות הספציפית הזאת, עושה עבודת א...
אלעזר שטרן:
אבל הם לא רוצים, את לא מבינה? הם לא רוצים. הם רוצים שיבואו מי שברחובות, הוא אמר לך את זה, ינון.
מטי צרפתי הרכבי:
תראה, אם אתה לא מדבר, אתה לא עושה צרות.
(היו"ר ינון אזולאי, 22:15)
דרור גרנית:
קודם כל, תודה רבה. ב', אני ממש מתנצל שיש לי הרבה נקודות, ואני ארצה כן לעבור עליהן, כי אני חושב שהן משמעותיות, אז אני אשתדל לעשות אותן בקיצור.
אלעזר שטרן:
יהיו עוד כמה ישיבות, אנחנו מבטיחים לך.
תודה על האפשרות לדבר. אני 36 שנה בצבא, עוד כמה שנים כמנכ״ל משרד הביטחון, חוץ מתפקידים אחרים שעשיתי. ואני הולך לדבר על ביטחון לאומי, אני לא מדבר לא על שוויון בנטל, לא על כלכלה, לא על קרע חברתי, זה לא מעניין אותי. אני מדבר רק על ביטחון, כי אני חושב שהנושא הזה לא הודגש פה מספיק.
הצבא של ה-7 באוקטובר היה קטן מדי על המשימות שלו. קטן. היו לנו שניים וחצי גדודים בעוטף עזה, 500 חיילים בנטו, כי היו יציאות חג-שבת, והתנפלו עליהם 5,000 איש. דרך אגב, בגלל החוסר בכוחות בכלל הגזרות, העתודה המטכ״לית שהייתה ברצועת עזה נשלחה לאיו"ש יום חמישי אחרי הצהריים. כי אין מספיק כוחות, מושכים את השמיכה.
האוגדה הוכרעה, ויישובי הנגב המערבי נכבשו והתחולל טבח איום ונורא. נכון להיום אין לנו מספיק כוחות. אתה שואל איך הגיעו להישגים המופלאים האלה בעיניי של הצבא במהלך המלחמה? התשובה היא נורא פשוטה. הזמינו 350,000 מילואימניקים ומשתמשים בהם באופן אינטנסיבי, והצבא הסדיר קיצר את ההכשרות שלו, הכשרות חלקיות, הפסיק להתאמן, וכולם נשלחו למערכה.
והיום, בתפיסת הביטחון החדשה של מדינת ישראל, כי אף אחד לא יהיה מוכן לחזור אחורה, ובצדק, אנחנו היום מנהלים תפיסת ביטחון עם מרחבי אבטחה בשטחים שאינם שייכים למדינת ישראל. בלבנון זה עד הליטני, בסוריה זה עד קו סווידא-דמשק, וברצועת עזה זה היום הקו הצהוב, ואולי בעתיד יהיה הפרמטר. כלומר, גמרנו עם הסיפור שיש יישובים על קו הגבול, ופשוט פורצים אותו וטובחים. ולדבר הזה יצטרכו הרבה מאוד חיילים.
חבר הכנסת בוארון דיבר פה על זה שבסופו של דבר זה יתכנס ל-50% מהציבור החרדי. 20, 30, 40 שנה, לדעתי, אני לא נכנס לזה כי זה מתוך הבריכה, לא מתוך המחזור. אין לנו 40 שנה לחכות. המילואימניקים קורסים. אני בעמותה שמטפלת במשפחות מילואימניקים, אני אישית מטפל חצי שנה כבר בזוג שאיבד את ביתו, כי הוא היה בצפון והוא עבר למרכז.
דיברו פה על חטיבת אלכסנדרוני, הבעל הוא מחטיבת אלכסנדרוני, הוא עבר כבר 400 ימים. בשנתיים האחרונות העסקים שלהם, שהיו עסקים פרטיים, קרסו, אין להם בית, אין להם פרנסה ועכשיו צריך להרים אותם מהבור הזה. ואי אפשר יהיה למצות אותם לאורך זמן בצורה שעשינו את זה. אני מדבר על הבט״ש. אין לנו מספיק חיילים לבט״ש. הבחור הזה כרגע במילואים בגבול הצפון, כי אין מספיק כוחות.
ואנחנו כנראה נצטרך להמשיך להיות מוכנים למלחמה בשלוש זירות. אחת מול עזה, אחת מול הצפון ועוד אחת באיו״ש. אין לנו מספיק כוחות לזה. אתם שואלים למה הצפון הופצץ עשרה חודשים? כי לא הייתה את האוגדה שהייתה בעזה שהיה צריך להעלות אותה צפונה בשביל להתחיל להתעמת עם חיזבאללה.
הצבא צריך 11,000 חיילים. זה מה ששי טייב אמר. מה שלא הובן ממנו, זה שהוא אמר שצריכים 11,000 כל שנה. אני מוכן להצטרף לשוסטר ולהגיד שגם אני מאמין בכוונות הטובות של כולם, אבל זה רחוק מאוד מלתת מענה. לכן שי טייב אמר את מה שהוא אמר. אנחנו צריכים 11,000 חיילים כל שנה תוספת. כל שנה תוספת של 11,000, שאחרי שלוש שנים ישתחררו ה-11,000, ייכנסו עוד 11,000.
דברי דובר/ת #1315 | 466 מילים